#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שנ. מה הדין ומדוע של ספק בן תשעה לראשון ספק בן שבעה לאחרון 1) שהכה או קלל זה וחזר והכה או קלל זה 2) שהכה או קלל שניהם בבת אחת? (קא.)	"1) לת""ק חייב ולר' יהודה פטור, ונחלקו אם התראת ספק שמה התראה.<br>2) לת""ק ולחד תנא אליבא דר' יהודה חייב שבהתראת ודאי התרו בו. לחד תנא אליבא דר' יהודה פטור, דנאמרה ברכה למטה באביו ובאמו ונאמרה ברכה כלפי מעלה כי יקלל אלהיו. מה למעלה אין בה שותפות אף למטה אין בה שותפות, ואיתקיש הכאה לקללה.<br>"	יבמות קא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שנא. מדוע לסמיכת פר צריך ב""ד שאינו שקול? (קא.)"	"תירצו התוס' (ד""ה ואין) א. דאיכא פלוגתא אי בעינן בכל כחו ב. דבכל דוכתין דבעינן ראוי לב""ד אין ב""ד שקול."	יבמות קא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שנב. מה פירוש מרענא שטרא אפומיה? (קא: ותוס')	"רש""י פירש שאם אומר על שטר חוב שידוע לו שנפרע אין גובים עם שטר זה אבל גם לא קורעים אותו. וכתבו התוס' (ד""ה מרענא) שר""ת ור""ח בשבועות פירשו שכזה עד מחייב שבועה אף כשקרוב למלוה או ללוה. ור""ח בכתובות פירש שמדובר שכתב לו הלוה למלוה שלא יחייבו שבועה על פי עד אחד, ועל פי כזה עד יכול לחייבו שבועה."	יבמות קא: ותוס'		
